תקנות וחוקים לגבי רעש רכבות

ההוראות הרגולטוריות בנושא רעש מרכבות הוצאו על ידי המשרד להגנת הסביבה.
דרישות אלו מסתמכות על התקנות למניעת מפגעים התשכ"א (1961) .
ההוראות מחלקות את מפלסי הרעש המרביים המותרים לשעות היום ושעות הלילה כמשמעותם בתקנות למניעת מפגעים רעש בלתי סביר התש"ן (1990).
המדידות מבוצעות במרחק מטר אחד מקיר מבנה קיים או מקוו בניין מתוכנן הפונה למסילה,וזאת על מנת לקבל מצב של שדה פתוח ע ולמנוע השפעת ההחזרות. במידה ומדידת הרעש מתבצעת בחזית הבניין יש לחשב השפעת ההחזרות בהתאם ל-ISO 1996 חלק 2 :
Acoustics-Description, Measurment and Assessment of Environmental Noise

הגדרת רעש בלתי סביר מרכבת:

רעש בלתי סביר מתנועת הרכבות או צפירתם מוגדר כלהלן:
 

בטבלה לעיל מדובר על רעש שיא שעתי שווה ערך LAeq h1.
כאשר נפח התנועה הצפוי בשעת שיא התנועה הינו פי 2 ויותר מנפח התנועה בשעת ממוצע ביום או בלילה, הקריטריונים יהיו לשעת שיא ביום ולשעת שיא בלילה, כאשר מפלסי הרעש המותרים יהיו המפלסים המפורטים למעלה עבור שעות היום והלילה בהתאמה.

חישוב מפלס הרעש מרכבות.

חישוב מפלס רעש שווה ערך הינו בהתאם למשוואת האנרגיה האקוסטית הבאה:

אסורה צפירה באזור עירוני מאוכלס בשעות הלילה שלא לשם אזהרה למניעת סכנה קרובה.