רעש (Noise) הינו התיאור האנושי ההרגשי לפגיעת מולקולות אוויר באלמנטי השמע.
גורם הרעש מניע גלי אוויר בתדרי שמע הפוגעים באוזניים. בעוצמות גבוהות, תופעה זו תהיה בלתי נסבלת ואף מזיקה.
דציבל (dB) היא יחידת מידה חסרת ממדים המשמשת להשוואה בין שתי רמות הספק. נעזרים בדציבל במדידת עוצמת הקול, שהוא הלחץ הדינמי של האוויר.
סף השמיעה או "רמת לחץ הקול" (Sound Pressure level), ובראשי תיבות: SPL הינו לחץ של 20 מיקרופסקל. עוצמת הקול הנמדדת ביחס ללחץ זה נמדדת ב-dBSPL, אך נהוג לכתוב רק "דציבל".
טווח השמיעה של האדם הוא בין 10 ל-150 דציבלים כאשר הרעש בעוצמת 10 דציבלים הוא נשימה רגילה,ורעש בעוצמת 130 דציבלים יכול לנבוע מנחיתה והמראה של מטוסי סילון. רמת קול שעוצמתה 30 דציבלים נחשבת לשקטה. לעומת זאת רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, רעש שעצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, ורעש מעל 80 דציבלים נחשב רעש מפריע.
היחשפות לרעש בעוצמות גבוהות מ- 110 דציבלים, למשך מספר דקות עלולה לפגוע בכושר השמיעה.
היחשפות ממושכת לעוצמת רעש נמוכה יותר, אך גבוהה מ-85 דציבלים, אף היא עלולה לפגוע בשמיעה.
למפגע רעש מגוון רחב של השפעות: נזקי רעש בריאותיים בתחום הגוף והנפש, ונזקי רעש כלכליים בתחום ירידת שווי כלכלי של נכסים.
הרעש הסביבתי גורם נזק כלכלי בכך שהוא מוריד את ערך הדירה והנכס הקיימים בסביבתו.
במספר רב של ערכאות שיפוטיות נקבעה פסיקה של פיצוי על ירידת ערך נכס בשל הפרעות אקוסטיות ומורד רעש.
במחקרים שונים נמצא ש- מטרד רעש גורם לעייפות ובעיות שינה, התגברות מתח וחרדה, שינויים קיצוניים במצב הרוח ודיכאון קליני ופגיעה בכוח הגברא.כמו כן נמצא כי חשיפה ממושכת לרעש עלולה לפגוע בתפקוד האינטלקטואלי, התעסוקתי והחברתי, ובשיקול הדעת הרציונלי בעת ביצוע משימות, להגביר את הסיכון ואת הפגיעות לתאונות ולהגביר קונפליקטים בין-אישיים וקהילתיים.
מקורות מקצועיים שונים משווים את מפגע הרעש לסוג מסוים של אלימות: הרעש גורם לתחושה של חוסר-אונים המגבירה את הצורך להשתמש באלימות נגד גורם הרעש.
מפגע רעש בתחום בריאות הגוף: רעש חריג ,גורם לאיבוד שמיעה זמני או תמידי, מעלה את לחץ הדם, משבש את קצב הלב ואת פעולת הכליות, מגביר את זרימת האדרנלין, מעייף ובכך פוגע במערכת החיסון.
יתר על כן, התופעות הפיזיולוגיות הבאות נמצאו קשורות לחשיפה לרעש:
סימפטומים מוקדמים של מחלות לב וכלי הדם . ילדים צעירים החשופים לרעש מתמשך ובעצמה גבוהה - למשל עקב קרבת בית ספרם לנמל תעופה - עלולים לסבול מסימפטומים אלה.
דה-סינכרוניזציה דיפוזית של גלי המוח, המאופיינת בהפרעות אישיות.
שינויים במערכת האנדוקרינית, כגון הגברת ההפרשה מבלוטת האדרנל ושל הורמונים קורטיקליים.
שינויים במערכת העיכול, המתבטאים בעיקר בבחילות תכופות ובצרבות, המלוות לעתים בכאבי ראש עזים. עם זאת, אין ודאות שתופעות אלה מובילות לנזקים ארוכי טווח, כגון אולקוס.
המדד להשפעה מזיקה של רעש על האדם הינה סובייקטיבית .
כל אדם יושפע בעוצמת סף שונה.
יחד עם זאת, עפ' המשרד להגנת הסביבה: "רעש מעל 65 דציבלים נחשב רעש הפוגע באופן משמעותי באיכות החיים, רעש שעצמתו מעל 70 דציבלים נחשב רעש מזיק, ורעש מעל 80 דציבלים נחשב רעש מפריע. "
מכיוון שרעש הינו מדד סוביקטיבי עבור בני אדם שונים, נקבעו בתקנות הרעש השונות ערכים אובייקטיבים על מנת לקבוע בחוק מה נחשב למפגע רעש.
התקנות למניעת מפגעי רעש בבתי מגורים קובעות כי :
בשעות הלילה הרעש המקסימאלי המותר לפרק זמן של עד 30 דקות הינו 45dB. ולפרק זמן מעל 30 דקות הוא 40dB.
בשעות היום, הרעש המקסימאלי המותר עד 2 דקות הינו 80dB, ולפרק זמן עד 3 שעות 60dB.
בעזרת בדיקות רעש ניתן למנוע את מטרד הרעש הסביבתי , ע"י הפיכתו למדידה כמותית בדו"ח וחוות דעת אקוסטית קבילה בערכאות.