כלי נגינה עלולים ליצור מפגע רעש מטריד ומשמעותי.
המחוקק התייחס לאפשרות מטרד זו באופן ספציפי:
תקנה 3 של התקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג – 1992 קובעת כי : "לא ישיר אדם לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה .. בבניין שיש בו יחידות מגורים" .
תקנה זו אוסרת את הפעלת כלי נגינה, בשעות היום בין השעות 14:00-16:00 ובשעות הלילה בין 23:00 ל- 7:00.
כלומר בשעות לעיל הפעלת כלי הנגינה אסורה ללא תלות במפלסי הרעש הנמדדים.
עדכון נוסף לחוק זה בוצע בתיקון התשס"ב לחוק המגדיר כמפגע רעש באמצעות מכשירי קול:
3. (א) לא ישיר אדם, לא יצעק ולא יפעיל כלי נגינה, מקלט רדיו או טלוויזיה
ולא יקים רעש באמצעות פטיפון, רמקול, מגביר קול או מכשירי קול
כיוצא באלה בין השעות 14:00 ל 16:00 ובין השעות 23:00 ל 7:00
למחרת, באזור מגורים באחד מהמקומות האלה:
(1) תחת כיפת השמים
(2) במקום שאינו תחת כיפת השמים, אולם אינו סגור מכל צדדיו כלפי
חוץ, או שדלתותיו, חלונותיו או פתחיו אינם סגורים כולם.
(3) בבניין שיש בו יחידות מגורים (להלן בניין מגורים)
(ב) הוראות תקנת משנה (א) לא יחולו על פעולה המבוצעת אגב חגיגה או
שמחה באחד המועדים האלה:
(1) ליל יום העצמאות
(2) ליל פורים
(3) ערב יום מנוחה ומוצאי יום מנוחה עד חצות
(4) ליל יום ירושלים.
בשאר שעות היממה, מפלסי הרעש הקבועים בחוק לרעש מכלי נגינה נדרשים לעמוד בתקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990). תקנות אלו קובעות סף מפלס רעש שווה ערך LAeq dB(A) מרבי עבור משך פעילות משתנה של מקור הרעש.
הסף של התקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990) הינן מקלות ביותר, בעיקר בשעות היום, כך שבמקרים רבים תתקיים עמידה בתקנות אלו למרות שעדיין יתקיים מטרד אקוסטי משמעותי למקבל הרעש.
תקנות נוספות הינן החוק למניעת מפגעים תשכ"א המכונה חוק כהנוביץ. חוק זה אינו מתייחס לערך מפלסי רעש מדודים אלא בודק האם קיים רעש מטריד או חזק בהיבט האדם הסביר.
סעיף מספר 2 בחוק קובע כדלהלן:
" לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם
המצוי בקרבת מקום".
השאלה האם מפלס הרעש הינו חזק או בלתי סביר נידונה בספרות האקוסטית המקצועית.
למעשה כאשר מפלס הרעש המצרפי הנמדד גבוה מעל dB(A) 5 מרעש הרקע, אזי מתקיים מטרד.
יש לסייג , החוק למניעת מפגעים תשכ"א לוקח בחשבון את לגיטימיות טענות מקבל הרעש ולגיטימיות הקמת מקור הרעש , כגון הקמת מגרש משחקים בשצ"פ סמוך לאזור מגורים, יש זכות בשצ"פ (שטח ציבורי פעיל) לקיים פעילויות נגינה כהגדרתו כמובן ביחס למפלס הרעש הנמדד אצל מקבלי הרעש הסמוכים.
במספר פסקי דין, בתי משפט קבעו קיום מטרד רעש גם כאשר נמדדו , בשעות היום, מפלסי רעש הנמוכים מ dB(A)40, אשר הינו סף הרעש המחמיר ביותר בתקנות התש"ן עבור מפלסי רעש בשעות הלילה.
התופים הינם כלי נגינה רועש במיוחד. רעש הבוקע ממערכת התופים מהווה מטרד אקוסטי קשה המונע מהדיירי הדירות המתגוררים בסמוך לנהל אורח חיים תקין.
להלן אמצעי פעולה עבור אדם המתגורר בבית דירות, ומעוניין במערכת תופים בביתו בלי לעבור על התקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990):
לערך מצלול הגוף ומצלול האוויר של דפנות החדר יש משמעות רבה בהצלחת תהליך הסיכוך האקוסטי. על כן, הדבר הראשוני שעליו לעשות הוא למקם את התופים בחדר מבודד אקוסטית עם אמצעים אקוסטיים, כגון:
- בסיסים הכוללים בולמי רעידות מתאימים,
- בסיס קשיח מתאים,
- דלתות וחלונות בעלי בידוד אקוסטי גבוהה,
- תקרה אקוסטית,
- שטיחים ,
- חיפוי דפנות בספוג אקוסטי וכדו'.
יש לשים לב כי מבחינה משפטית גם באם מפלסי הרעש שימדדו אצל השכנים יעמדו בתקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990)- באם השכנים שומעים את התיפוף באופן ברור , אזי תתקיים חריגה מהחוק למניעת מפגעים התשכ"א.