גן ילדים רועש וכן מבנה בית ספר בו נמצאים עשרות ומאות ילדים , עלול להוות מטרד רעש עבור הדירות הסמוכות: הן כשהילדים בגן/ביה"ס, והן רעש בשעת ההפסקה בחצר.
עבור גני ילדים הממוקמים בדירות פרטיות, יתכן מפגע אקוסטי עבור השכנים בדירה הצמודה או בדירות הפונות לחצר המשחקים של הגן.
במדידת רעש מגן ילדים נכון לבצע ניטור מפלסי הרעש באופן רציף לאורך כלל שעות פעילות הגן / בית ספר.
עבור מערכות כריזה של בתי ספר, כגון שעורי ספורט המלווים במערכת הגברה, צלצול פעמון לשחרור וכניסה ללימודים , ההתייחסות הינה בדומה למטרדי רעש מאולמות אירועים בהיבט התקנות, כמובא באתר.
בשעות היממה, מפלסי הרעש נדרשים לעמוד בתקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990). תקנות אלו קובעות סף מפלס רעש שווה ערך (LAeq dB(A מרבי עבור משך פעילות משתנה של מקור הרעש.
הסף של התקנות למניעת רעש בלתי סביר התש"ן (1990) הינן מקלות ביותר, בעיקר בשעות היום, כך שבמקרים רבים תתקיים עמידה בתקנות אלו למרות שעדיין יתקיים מטרד אקוסטי משמעותי למקבל הרעש.
תקנות נוספות הינן החוק למניעת מפגעים תשכ"א המכונה חוק כהנוביץ. חוק זה אינו מתייחס לערך מפלסי רעש מדודים אלא בודק האם קיים רעש מטריד או חזק בהיבט האדם הסביר.
סעיף מספר 2 בחוק קובע כדלהלן:
" לא יגרום אדם לרעש חזק או בלתי סביר מכל מקור שהוא אם הוא מפריע או עשוי להפריע לאדם המצוי בקרבת מקום".
השאלה האם מפלס הרעש הינו חזק או בלתי סביר נידונה בספרות האקוסטית המקצועית.
למעשה כאשר מפלס הרעש המצרפי הנמדד גבוה מעל dB(A) 5 מרעש הרקע, אזי מתקיים מטרד.
במספר פסקי דין, בתי משפט קבעו קיום מטרד רעש גם כאשר נמדדו , בשעות היום, מפלסי רעש הנמוכים מ dB(A)40, אשר הינו סף הרעש המחמיר ביותר בתקנות התש"ן עבור מפלסי רעש בשעות הלילה.
רבים מהמבנים הלימודיים ממוקמים ליד צמתים עירוניים / אזורי תעשייה / מקומות רועשים אחרים, שהשקט אינו התכונה החזקה בהם.
רמת הרעש המקסימלית המותרת בבתי הספר וגני ילדים על פי התקנות למניעת מפגעי רעש (ללא נוכחות התלמידים), הינה 45 דציבל במשך תשע שעות עבור שעות היום ברוב ביה"ס והגנים, התלמידים נמצאים במשך פחות מתשע שעות, ועל כן רמת הרעש המקסימלית המותרת בתוך חלל הכיתה על-פי תקנות הרעש , עולה ל- 50 דציבל.