המסמך הבא משווה את הקריטריון לתקינות ערך הבידוד האקוסטי לקול נישא באוויר וקול הולם עבור בדיקות באתר לדירות מגורים -(ת"י 1004 חלק 1)  לקריטריון המקביל במדינות אחרות.

נסכם בקצרה:

הקריטריון בתקינה הישראלית לאיכות הבידוד האקוסטי לקול נישא באוויר וקול הולם הינו בין הגרועים ביותר ביחס לתקינה העולמית. 

להורדת המאמר המלא>>.

 תקציר 

פרק א- מבוא

התקן הקובע את הקריטריון לתקינות הבידוד האקוסטי הינו ת"י 1004 חלק 1 , אוקטובר 2014, אקוסטיקה בבנייני מגורים:

בידוד אקוסטי של קירות ותקרות (רצפות) שבין חללי דירה ליתר חלל הבניין- דרישות ושיטות לחישוב.

הפרמטרים להשוואה:

ערך המדד המשוקלל להפחתת הקול הנישא באוויר שנמדד בתנאי שטח הכוללים מעברי איגוף. פרמטר הייחוס הינו ערך R'w(dB) –מדד הפחתת הקול הנישא באוויר לרבות מעברי איגוף.

ערך המדד המנורמל והמשוקלל של מפלס לחץ הקול ההולם לרבות מעברי איגוף הנמדד באתר בפסי שליש אוקטבה. פרמטר הייחוס הינו ערך L'n,w(dB) מדד הקול ההולם לרבות מעברי איגוף.

הקריטריון לעמידת הבידוד האקוסטי בת"י 1004 חלק 1 (טבלה 1 בתקן) הינו:

עבור קול נישא באוויר, הקריטריון לתקינות הינה קבלת ערך >=48dB R'w (dB) , כאשר מדובר על המקרה הנפוץ של קיר משותף בין דירות.
ההפרדה האקוסטית טובה יותר ככל כשהערך R'w(dB) גבוה.

עבור קול הולם, הקריטריון לתקינות הינה קבלת ערך 62=> L'n,w(dB)  כאשר מדובר על המקרה הנפוץ של רצפות בין קומות של דירות נפרדות.
ההפרדה האקוסטית טובה יותר ככל שהערך  L'n,w(dB) נמוך.

תקני ביצוע המדידות :

עבור קול נישא באוויר המדידה באתר נערכת בהתאם לת"י 1034 חלק 4 מ דצמבר 2012, אשר הינו למעשה ISO140-4 מ 1998. ניתוח הערכים הנמדדים וביצוע החישוב הינו בהתאם לת"י 985 חלק 1 ממרץ 2014, והמבוסס על   ISO717-1

עבור קול הולם המדידה באתר נערכת בהתאם לת"י 1034 חלק 7 מ דצמבר 2012, אשר הינו למעשה ISO140-7 מ1998. ניתוח הערכים הנמדדים וביצוע החישוב הינו בהתאם לת"י 985 חלק 2 ממרץ 2014, והמבוסס על   ISO717-2

מדידת זמן ההידהוד הינה בתאם ל ISO3382-2.

יש להעיר כי התקנים ISO140-4,ISO140-7 למעשה כבר בוטלו והוחלפו בISO-16283 .

 -------

1. עבור קול נישא באוויר, התקינה הישראלית מציבה סף של R'w>=48 , כאשר עבור המדינות העושות שימוש בקריטריון זהה R'w בארגנטינה, צ'כוסלובקיה, דנמרק ערך נדרש לבידוד אקוסטי לקול נישא באוויר גבוה משמעותית מהקריטריון בארץ. כלומר, במדינות אלו קיימת דרישה לערך בידוד אקוסטי גבוה יותר משמעותית מאשר בארץ .    (ארגנטינה 50, צ'כוסלובקיה 53, דנמרק 55)
2. עבור קול הולם, התקינה הישראלית מציבה סף של 62 => L'n,w , כאשר עבור המדינות העושות שימוש בקריטריון זהה L'n,w בארגנטינה, צ'כוסלובקיה, דנמרק הערך הנדרש לבידוד אקוסטי לקול הולם נמוך משמעותית מהקריטריון בארץ. כלומר, במדינות אלו קיימת דרישה לערך בידוד אקוסטי טוב יותר משמעותית מאשר בארץ .  (ארגנטינה 53, צ'כוסלובקיה 55, דנמרק 53)

 ערך הבידוד האקוסטי לקול נישא באוויר בארץ, R'w>=48, הינו היותר נמוך מכל מדינות אירופה, כלומר מאפשר מפלס רעש גבוה בדירת מקבל הרעש. היינו התקן הישראלי מאפשר את ערך הבידוד האקוסטי  לקול נישא באוויר הנמוך ביותר.

 ------

פרק ד- סיכום

1. ניתוח מדד הבידוד האקוסטי לקול הולם וקול נישא באוויר כמפורט בת"י 1004 חלק 1 , ביחס למדידות אירופה ומדינות נוספות, מעלה כי הקריטריון הישראלי גורר איכות אקוסטית נמוכה משמעותית ביחס למדינות אחרות בהיבט הפרדה אקוסטית בין דירות.
2. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבהתאם למידע שהוצג, כאשר מציבים את הקריטריון שנקבע בארץ יתקבל כי כ % 60 - % 45 מהדיירים יסברו כי נמכרה להם דירה עם בידוד אקוסטי עלוב, poor בין הדירות.
3. מעבדת אתרוג אקוסטיקה ביצעה עד כה מאות מדידות אקוסטיות לחדרי מגורים (עשרות רבות של דירות מגורים ) בהתאם לת"י 1004 חלק 1. העולה מכלל המדידות הוא כי כ % 50 מהחדרים בדירות מגורים עבורם בוצעה מדידה נמצאו ללא עמידה בתקן הישראלי . גם עבור החדרים שנמצאו תקינים, נמצאו תלונות חריפות על ערכי בידוד אקוסטי נמוכים על ידי הדיירים.
4. בהתאם לסקר הספרות לעיל, המציב את קריטריון התקינה האקוסטית בארץ במקום נמוך מאוד ביחס למדידות אחרות, יש לשנות את קריטריון הבידוד האקוסטי הישראלי כך שיותאם ויושווה לסטנדרט העולמי.
5. היעד המוצע הינו  עדכון הקריטריון כך ש % 50-65 מהציבור הרוכש דירות חדשות  יעריכו את הבידוד האקוסטי כטוב- טוב מאוד,  ורק % 20 מהציבור יעריכו כי הבידוד האקוסטי של דירת המגורים הינו נמוך. היינו, אימוץ  מדרגה C (מדרגת המינימום לתקינות אקוסטית).
    עבור מדרגה זו dB R'w =>55 , dB L'n,w<=53.
6. נכון יהיה כי הקריטריונים  המרכזיים בת"י 1004 חלק 1  יעודכנו לערכים אלו.
7. חוק התקנים תשי"ג סע' 2.א קובע כי "מטרת המכון היא תקינה והבטחת רמה נאותה של טיב המצרכים, אם בקביעת תקנים ואם בדרך אחרת..." . בהתאם לאמור לעיל, הקריטריון האקוסטי הקיים חורג באופן בלתי סביר מדרישות חוק התקנים.
   קריטריון הבידוד האקוסטי הנוכחי אשר הינו מהנמוכים ביותר בהשוואה למדינות אחרות והגורר תלונות רבות על בידוד אקוסטי לקוי, רחוק מ"רמה נאותה של טיב המצרכים" הנדרש בחוק התקנים.
8. נדרש לתקן את התקן בהתאם לאמור לעיל.